מאת מיטל גבע אוחיון, דיאטנית קלינית ( (M.Sc.ומפתחת שיטת להיות חברה של הגוף
"איזה כיף! בשבוע הבא נוסעים לטיול השנתי", הבן שלי פרץ הביתה משולהב כולו, ומיד החל להכתיב לי רשימת קניות לחטיפים וממתקים שהוא רוצה לקחת לטיול.
מורות, גננות והורים, האם גם אתם מכירים את התסריט הזה?
ההתנייה בין יציאה לטיול השנתי ובין רכישה ואכילה של חטיפים וממתקים מוכרת לכולנו ונפוצה מאוד, כבר בגיל הגן. לא ברור מתי זה התחיל, מי היה האחראי, אך דבר אחד בטוח: עבור הילדים שלנו, טיול הוא הזדמנות לא רק לראות נוף יפה, להיות בטבע ולשבור שגרה, אלא בעיקר לזלול חטיפים. יש בתי ספר בהם הילדים נוהגים לעשות בניהם "החלפות" של חטיפים וממתקים. אם הנהג מרשה לאכול באוטובוס, הילדים עסוקים בזמן הנסיעה בזלילת החטיפים, במקום להתבונן בנוף או לשוחח עם החברים. וכך, הטיול הופך לעיתים שולי, ומה שילדים זוכרים הוא איזה ממתקים וחטיפים אכלו...
כשהם חוזרים מהטיול, הם עייפים ומותשים, אבל לא תמיד בגלל ההליכה המאומצת והפעילות הגופנית המבורכת שחוו בטיול. לעיתים העייפות היא בשל מאמץ הגוף להתגבר על הכמויות העצומות של החטיפים והממתקים שגופם ספג לתוכו ביום הזה.
זה מושרש, כבר אמרנו, אבל אפשר לשנות את ההתניה.
איך עושים זאת?
בגן שבו התחנכו ילדי, למשל, קיים חוק: לטיול מותר להביא רק חטיף או ממתק אחד. בתחילת הטיול הסייעת אוספת את מה שהילדים הביאו, ובסיום טיול - מערבבים את כל מה שהילדים הביאו בקערה וכל ילד לוקח לו חופן או שניים. כך נמנעת ההתעסקות בחטיפים ובממתקים במהלך הטיול, וכמובן – נמנעת זלילת כמויות גדולות מאוד וקלוריות מיותרות רבות.
בבית הספר שבו לומדים ילדי הגדולים מקפידים על מזון בריא. שם פשוט הפסיקו את הקשר בין טיולים לחטיפים. כשהיו בכתה א', צוות בית הספר היה שולח תזכורת להורים לפני הטיול - "נא לא להביא חטיפים". בכתות הגבוהות זה כבר לא נדרש, הילדים וההורים הפנימו את המסר, וההתנייה נעלמה.
כיום, הילדים מביאים לטיול כריכים, פירות, פירות יבשים, ירקות. גם על שתייה מתוקה אין מה לדבר – הילדים שותים מים. גם הם מבינים כי מים הם המשקה הבריא והמרווה ביותר.
הורים סיפרו לי, כי בבית ספר אחר באיזור שבו אנחנו גרים המורה שולחת להורים תזכורת שבה הם מתבקשים "לא לשלוח עם הילדים יותר מ-3 חטיפים". ההורים מאוד לא מרוצים מכך. זה נראה להם הרבה יותר מדי, אבל המורה כתבה...
ההמלצות שלי
הטמעת שינוי בגישה היא אפשרית ופשוטה. אם מתמקדים בכמה כללים בסיסיים:
המלצות לצוות החינוכי:
1. בחרו לכם את הדרך שמתאימה לכם על מנת לצמצם את מספר החטיפים והממתקים שהילדים מביאים לטיולי בית הספר. דרך שתוכלו לעמוד בה. זכרו, שגם ההורים לא מרוצים מעניין החטיפים, אך במקרים רבים לא יכולים לעמוד בלחץ החברתי בו נתונים הילדים.
2. נסו לקבל החלטה משותפת, לשימת גבולות בנושאי תזונה ואכילה במהלך הטיול. אין לי ספק שתזכו להערכת ההורים והילדים כאחד.
3. הציעו לילדים אלטרנטיבה: למשל, להתעסק במזון בריא במקום באכילה ובהחלפה של חטיפים וממתקים. אפשר להציע לילדים לערוך בהפסקת האוכל תחרות – למי מהילדים יש את הכריך הבריא ביותר בכתה. הצעה נוספת היא להכין יחד סלט ירקות או סלט פירות משותף, בו כל ילד תורם פרי או ירק שהביא לטיול במיוחד לשם כך מהבית.
המלצות להורים:
1. העלו את הנושא לדיון באסיפת ההורים, הציעו למורה או לגננת – וכמובן, גם לשאר ההורים – אלטרנטיבה לתזונה בריאה יותר במהלך הטיול השנתי.
2. אם לא רוצים למנוע מהילדים באופן מוחלט אכילת חטיפים וממתקים, אפשר להציע להגביל את הכמות שלהם.