מאת: אסנת עופר
סיוע מקצועי: ד"ר גילה רוזן
מה הדבר הראשון שאתם בודקים כשאתם נוטלים מוצר מזון ארוז בידכם? נהמר שהתשובה היא תוית המחיר. או אולי תאריך התפוגה. ומה לגבי הרכיבים התזונתיים שהמוצר מכיל?
יציאה עם הילדים לקניות היא הזדמנות נהדרת לעזור להם – אולי גם לכם - להגביר את המודעות לתזונה נבונה. באמצעות קריאה והבנה של המידע המופיע על תוויות המזון. בדרך זו, הילדים ילמדו להשוות מוצרים מאותו סוג, כדי לבחור את אלה שעדיפים מבחינת תכולת סוכר, שומן, נתרן וקלוריות. בהמשך, אפשר יהיה לשתף את הילדים בשיקולים לבחירת מוצרי המזון שתרכשו הביתה.
מה בכלל רשום שם?
תווית מזון מופיעה על גבי מוצרים ארוזים, במטרה לספק מידע חיוני אודות תכולת המזון שיש באריזה. בין השאר, התוית מתארת את סוג המזון, צורתו ואופן עיבודו, ואת מרכיביו, בסדר תכולה יורד. כלומר, שהמרכיב הראשון שמופיע ברשימה הוא זה שכמותו היא הגדולה ביותר.
מה אפשר ללמד את הילדים?
- לחפש מהם מרכיבי המזון, למשל סוכר, שומן או קמח, ועד כמה הכמות שלהם דומיננטית במוצר.
- לבחון האם הוספו למוצר תוספי מזון שונים, בהם חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח.
מה עוד אפשר למצוא?
המידע החיוני ביותר שניתן לגלות, נוגע לרכיבי התזונה שהמזון מכיל: מהי כמות האנרגיה (בקלוריות), החלבונים (בגרמים), הפחמימות (בגרמים), השומנים (בגרמים) וסוגם, הנתרן (במיליגרמים) ומהם סוגי הויטמינים והמינרלים.
הסימון התזונתי הנוגע לכמות הרכיבים התזונתיים השונים שהמזון מכיל, מאפשר השוואה בין שני מוצרי מזון. למשל: בין שני סוגי גבינות, דברי מאפה, דגני בוקר וכדומה. כך ניתן להחליט מהו סוג המזון המועדף, ומה תורם או מזיק לבריאות.
מה אפשר ללמד את הילדים?
- ששני מוצרים זהים, למשל חטיף או עוגיות – יכולים להכיל כמות קלוריות שונה, בגלל הבדלים בכמות הסוכר או סוג השומן שמכיל המוצר. ושכדאי לשקול לקחת את המוצר שבו יש פחות קלוריות.
- שתוית המזון מספקת מידע לא רק אודות כמות השומן, אלא גם אודות הסוג שלו. ושכדאי לשים לב במיוחד לתכולת השומן הרווי והכולסטרול שיש בו, משום שמדובר בשומנים "רעים" שמומלץ להמעיט בצריכתם (לינק לכתבת קבוצות המזון).
- שנתרן, הוא מלח, אינו מומלץ בכמויות גדולות, שכן אז הוא כבר גורם סיכון לבריאות, ולכן כדאי להתייחס לערכי הנתרן שמופיעים על האריזה, ולהעדיף מזונות המכילים פחות מ-500 מ"ג נתרן ל-100 גרם מוצר.
מה ההבדל בין דיאט, דל ולייט?
לתעשיית המזון יש שפע של סימונים מילוליים שכדאי לדעת את משמעותם. כך, למשל, המלה דיאט, מתייחסת למוצר מזון שמכיל עד 40 קלוריות ל-100 גרם, או עד 20 קלוריות ל-100 מ"ל משקה.
המלה לייט מסמנת שיש במזון רכיבים שכמותם מופחתת בשליש לעומת מוצר מקביל שאיננו לייט.
המושג דל דומה ללייט, שכן זוהי הגדרה יחסית ולא מוחלטת. משמעותה שמוצר המזון מכיל כמות מעטה יחסית מהרכיב שעליו נאמר דל (למשל, דל כולסטרול). הכוונה היא דל באופן יחסי לצריכה היומית המומלצת לאדם ביום.
מה אפשר ללמד את הילדים?
לבחור בתבונה ובצורה מושכלת במזונות השונים, ולהבין שמדובר בהגדרות יחסיות, ולא מוחלטות.
מהו ההבדל בין "ללא" לבין "נטול"?
כשמופיע הכיתוב נטול, הכוונה היא שיתכן שיש במוצר כמות קטנה מאוד, כמעט אפסית. למשל של קפאין, בקפה נטול קפאין.
לעיתים הסימון התזונתי נותן מידע גם על רכיבים מוגבלים, שחיוני לדעת אותם, בעיקר במצבים כמו רגישות (לגלוטן או ללקטוז), אלרגיה (לשומשום או לבוטנים) או לצורך להימנע מהם בגלל מצבי חולי (כולסטרול, נתרן).
מה אפשר ללמד את הילדים?
- שכאשר מסומן כי מזון מסויים הינו ללא רכיב מסוים, הכוונה כי מלכתחילה לא נמצא הרכיב במזון, לדוגמה: ללא כולסטרול, או ללא גלוטן.
- כאשר מסומן המזון כנטול רכיב מסוים, הכוונה היא כי הרכיב המסוים היה במזון, אך הוצא ממנו בעת תהליך הייצור, לדוגמה: נטול קפאין